ישראל ברסטיצקי ז"ל

ישראל ברסטיצקי ז"ל (הגדל)

ישראל, ניצול שואה, היה פעיל כל השנים למען ניצולי שואה ולמען הנצחת זיכרון השואה והגבורה בארץ ובחו"ל, הן כחבר מזכירות ארגון הפרטיזנים לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות בישראל, והן כחבר הועד המנהל של הקרן לרווחה לנפגעי השואה.

נולד בשנת 1925, בלודז' שבפולין.
עד לפרוץ המלחמה ב-1939, למד בבית ספר עברי בלודז' והיה חבר בתנועת נוער ציונית. עם פלישת הנאצים לעיר ובהיותו בן 14 בלבד, שילחה אותו אמו להציל את עצמו. מאז חווה ישראל מסע בלתי פוסק של בריחה, לחימה והישרדות.
הוא הבריח את הגבול והגיע לעיירה מאלץ' שנשלטה ע"י הסובייטים. ביוני 1941, כאשר כבשו הגרמנים את האזור, הוא נקלע לגטו קרטוז-ברזה שם עבד בעבודות כפייה, ולאחר מכן לגטו פרוז'נה שם פעל במחתרת המקומית. עם קבוצת חברי מחתרת ברח מהגטו ליערות ביילורוסיה.
ביער התקבל לגדוד הפרטיזני הסובייטי "קירוב" ולאחר מכן הוצב בגדוד "דימיטרוב". כפרטיזן לקח חלק כלוחם מן השורה בפעילויות רבות שביצעה יחידתו.
ביולי 1944 גויס לשורות הצבא הסובייטי והמשיך ללחום באויב הנאצי עד למיגורו הסופי. בתוך כך השתתף בקרבות עזים לשחרור פולין, כיבוש פרוסיה המזרחית, ברלין ושחרור פראג.
על כל אלה קיבל אותות הצטיינות ומדליות אומץ והוקרה.

בתום המלחמה נחשד ע"י הסובייטים בפעילות ציונית, באשמה זו נשפט במשפט שדה, נלקחו ממנו כל אותות ההצטיינות והמדליות, ונגזרו עליו 10 שנות מאסר. הוא הוגלה לסיביר ושם ריצה את עונשו בעבודה במכרות הזהב עד לשחרורו בשנת 1952 כשהוא משולל זכויות אזרח למספר שנים.
באותה תקופה הכיר את מניה אשתו, אשר אביה ושלושת אחיה נהרגו כחיילים בקרבות נגד הצבא הגרמני. בשנת 1957 הורשה לצאת לפולין, שם נודע לו כי אימו ואחיו נרצחו במחנה ההשמדה חלמנו, ובשלהי שנה זו עלה ביחד עם מניה ארצה והקימו בה את משפחתם. בכך הגשים את חלומו, מאז היותו חניך בתנועות הנוער הציוניות בלודז', לעלות לארץ ישראל ולבנות בה את ביתו.
במקצועו בארץ היה מלפף מנועים חשמליים גדולים.

בשנת 1978 הוכר בישראל כ"אסיר ציון".
הרצה בפני בני נוער במשך שנים רבות ופועל למען הנצחת השואה והגבורה בארץ ובחו"ל, לרבות הקמת אנדרטת הפרטיזנים בלטרון.

בשנת 2004 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "ילדי, הצל את עצמך" בהוצאת משרד הבטחון ויד ושם. הספר זכה בפרס זנדמן ובפרס קרן עגיט לספרות השואה וההתנגדות היהודית.


 

עבור לתוכן העמוד