פינת הנצחה
יצחק ארצי ז"ל
יצחק ארצי נולד בעיירה סירט שברומניה בשנת 1920 למשפחה חסידית. בגיל 11 הצטרף לתנועת הנוער הציוני והיה חבר ההנהגה הראשית של התנועה. בתקופת השואה נמנה על ראשי המחתרת הציונית החלוצית ברומניה ועסק בפעולות הצלה – במיוחד זו של ילדים ממחנות הריכוז בטרנסניסטריה. לאחר השואה, הכיר את רעייתו מימי, ניצולת אושוויץ, ויחד הם עלו לישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל" והיו ממייסדי קיבוץ אלוני אבא שבעמק יזרעאל.
יצחק ארצי היה פעיל כל ימיו למען הציבור. הוא כיהן כמזכ"ל המפלגה הפרוגרסיבית ומאוחר יותר היה בין מקימי המפלגה הליברלית העצמאית. הוא שירת במשרד החוץ, עבד כעיתונאי, היה חבר הנהלת הסוכנות וראש מחלקת עליית הנוער, ובמשך עשרים שנה כיהן כממלא מקום וסגן ראש עיריית תל-אביב יפו והממונה על התרבות בעיר. בתפקידו הציבורי האחרון כיהן כחבר-כנסת.
יצחק ארצי דבק בציונות ובערכי הדמוקרטיה ההומנית כדרך להגשמת חיים. הוא היה מופת לעזרה אישית לכל אדם באשר הוא: לעולה החדש ולאזרח הקטן שמחפשים את דרכם בסבך הישראלי, לאדם צמא דעת, לחובב תרבות האידיש שכמעט ונכחדה ולצעיר שרצה לדעת על עברו.
יצחק ארצי היה בין מייסדי "משואה", כאשר לנגד עיניו עומדת הנחלת זכר השואה והעמקת תודעת השואה בקרב צעירים בישראל ובעולם.
יצחק ארצי ייסד את קרן הרווחה למען ניצולי השואה והתמסר לניצולים ולשורדים עד יומו האחרון. עם הקמת הקרן כיהן מספר שנים כיו"ר הקרן.
זאב פקטור ז"ל
ממייסדי הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל בשנת 1994, ויושב ראש הועד המנהל משנת 1998 עד ה- 1.8.2010. האסיפה הכללית של הקרן מינתה את מר זאב פקטור כנשיא כבוד של הקרן החל מה- 1.8.10. מר פקטור נולד בלודז' בשנת 1926, בשנת 1939 הועבר לגטו בלודג' ולאחר מכן הגיע ושרד את מחנות הריכוז אושויץ ובוכנוולד ואת צעדת המוות.
עם סיום המלחמה היה תקופה בהחלמה בשוויץ, השלים לימודים תיכוניים והתחיל ללמוד ארכיטקטורה. מר פקטור הפסיק הלימודים על מנת להיות פעיל בהגנה ופעל במשימות חילוץ והעפלה עד לעלייתו ארצה ב 1947. התחתן בארץ ויחד עם אשתו אסתר הקים משפחה. בשנת 1953 התחיל לעבוד בויטה והתקדם עד להיותו מנכ"ל החברה.
במקביל התמיד בפעילות למען ניצולים, פעילות זו יחד עם ניצולים נוספים הביאה להקמתה של הקרן.
נח פלוג ז"ל
היה ממייסדי הקרן לרווחת נפגעי השואה, כלכלן ישראלי ודיפלומט שהוביל את המאבק למען זכויותיהם של ניצולי השואה.
14. פלוג נולד בעיר לודז' שבפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה היה בגטו לודז', ממנו הועבר ב-1944 לאושוויץ. בחודשים האחרונים של המלחמה נשלח פלוג למחנה הריכוז גרוס-רוזן. שוחרר ממחנה הריכוז אבנזה על ידי כוחות בעלות הברית ושב לפולין. סיים לימודים אקדמיים בכלכלה בוורשה. נישא לדורוטה, רופאת ילדים ולשניים נולדו שתי בנות. בשנת 1958 עלה למדינת ישראל עם משפחתו. ככלכלן, עבד פלוג בשירות הציבורי במשך 30 שנים. ב-1994 היה ממקימי הקרן לרווחת ניצולי השואה בישראל, שנותנת שירותים חומריים ישירים לניצולי השואה הנזקקים. לאחר פרישתו מן השירות הציבורי הוא הקדיש את עיקר זמנו לקידום רווחתם של ניצולי השואה, ושירת כנשיא של ארגון ניצולי אושוויץ הבינלאומי, סגן נשיא ועידת התביעות וחבר הוועד המנהל של מרכז יד ושם. כיהן כיו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל. פלוג הוא אביהן של הנגידה לשעבר של בנק ישראל קרנית פלוג, וענת פלוג, פסיכואנליטיקאית. נפטר ב-11 באוגוסט 2011.
שותפים לדרך
