שורדי שואה, תורמים, מתנדבים וידידים יקרים,
עם פרישתי מהחיים הפוליטיים במאי 2015, נתבקשתי לעמוד בראש הקרן לרווחת נפגעי השואה. לא יכולתי לסרב לאתגר כה נעלה.
נכנסתי לתפקידי בהתנדבות מלאה ומתוך תחושת שליחות עמוקה. מאז ועד היום, אני מקדישה זמן רב מדי שבוע לפעילות בעמותה ולהעצמתה, הכל למען הניצולים.
כל משפחתה של אימי נספתה בשואה. סבי שהיה ציוני, עלה ארצה עם סבתי ואימי בת ה-7 עוד לפני המלחמה, וכך ניצלו מהצורר הנאצי.
מכל האילן המשפחתי הרחב שמנה מאות בני משפחה, רק ענף אחד נותר. סיפור אישי זה שלי הוא סיפורם של רבים במדינת ישראל, של קהילות ומשפחות מפוארות, מהן נותרו רק אוּדים מֻצָּלים מֵאֵשׁ.
ניצול שואה שפגשתי בעמותה לא מכבר, הראה לי תמונה מבית הספר היסודי לפני המלחמה – בתצלום רואים 35 תלמידים מחייכים. רק 4 שרדו.
תקומת המדינה, הבחירה בחיים, ביצירה ובזיכרון, הם הניצחון של עמנו, אך שעון החול של נפגעי השואה הולך ואוזל.
מזה 9 שנים, אני רותמת למען האנשים היקרים ללב כולנו, את כישוריי, קשריי וניסיוני על מנת להוביל את העמותה קדימה, אל מול האתגרים, וזאת יחד עם החברים היקרים בוועד המנהל של הקרן לרווחת נפגעי השואה, עם המנהלים ועם העובדים המסורים.
הצורך להבטיח את זכויותיהם וצרכיהם של נפגעי השואה בשנים הקרובות הוא בעיניי משימת קודש הניצבת כיום בפני מדינת ישראל והעם היהודי.
לפני שנתיים, מעט אחרי שציינו עם המשפחה את חג הפסח המסמל חירות, התפרסם דו"ח של העמותה שהראה כי רבע מנפגעי השואה חיים מתחת לקו העוני.
מאחורי הסטטיסטיקה והאחוזים, נמצאים עשרות אלפי ניצולי שואה, שלעת זקנתם אינם יכולים לחיות בכבוד. אך עוני אינה הבעיה היחידה של ניצולי השואה, המחלה הגרועה ביותר של הזקנה, היא הבדידות.
10,000 ניצולי שואה עריריים חיים בישראל, אך גם הניצולים אשר הקימו משפחות, חיים בצל זיכרונות, מועקות וקשיים, הנובעים מהייסורים שעברו עליהם.
לניצולים שאינם יכולים להגיע למפגשים חברתיים ופעילות שאנו עורכים, הקמנו מערך של אלפי מתנדבות ומתנדבים המקיימים עמם קשר קבוע, מלמדים אותם שימושי מחשב וכל זאת במטרה להפיג את בדידותם.
ברצוני להודות לאלפי המתנדבים, התומכים והתורמים אשר עושים לילות כימים למען הניצולים.
השנה האחרונה, בה חווינו מתקפה אכזרית חסרת תקדים מאז קום המדינה על אזרחי ישראל, עוררה אצל השורדים זיכרונות קשים וחרדות מהתקופה האפלה של השואה, בה נאלצו למצוא דרכים לשרוד, וראו את השמדת משפחותיהם והקרובים להם ביותר.
אנו, בעמותה, עומדים לרשות כולם, דווקא ובמיוחד בימים אלה, בכל הכלים העומדים לרשותנו.
בשילוב ידיים עם ועידת התביעות, הרשות לזכויות ניצולי השואה, מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, הגופים התורמים, וכל העוסקים בנושא חשוב זה, ויחד עם כל אחד ואחת מכם, נמשיך לעשות מאמצים נוספים, בכדי לתת מענים לצרכים להם זקוקים נפגעי השואה.
זוהי מחויבות ושליחות מוסרית שאין שניה לה.
שלכם,
לימור לבנת